המרכז הישראלי לייעוץ מגדרי ומגוון חברתי
ליצור אדוות של שינוי
ד"ר אודליה דיין-גבאי
עלינו
הרצאות, סדנאות ופיתוח תוכן
המקדמים שוויון והטמעת חשיבה מודעת מגדר
בארגונים, בחינוך, בקביעת מדיניות, בתקשורת ובמחקר.
שוויון מגדרי הוא ערך.
אימוץ הערך הזה לתהליכי עבודה ומחשבה נקרא "מודעות מגדרית"
מדובר בנכס אסטרטגי שבכוחו להוביל לשינוי בכל מרחב: אישי, ארגוני וציבורי.
אנחנו כאן, כדי לסייע לך לתרגם זאת לכדי מעשה.
מייסדת ומנכ"לית - ד"ר אודליה דיין-גבאי
בעלת תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ובמחקריה שואפת לתרום לקידום מעמד האישה והשוויון המגדרי בישראל. מייעצת לסמפכ"ל המשטרה בכל הנוגע לגיוון חברתי, מלמדת את כוחות הביטחון בתחום האלמ"ב (אלימות במשפחה).
מרצה וחוקרת במחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמחלקה לקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון.
אודליה שימשה כיועצת פרלמנטרית ודוברת בכנסת ופעלה לקידום מדיניות ופעילות ציבורית מגוונת.
פובליציסטית ופעילה לקידום שוויון מגדרי ומיגור אלימות כלפי נשים.
ובנימה אישית,
"אני מאמינה כי שוויון מגדרי הוא ערך.
אני פועלת מתוך תחושת שליחות עמוקה שרואה בהטמעת חשיבה מודעת מגדר, נכס אסטרטגי שבכוחו להוביל לשינוי בכל מרחב.
בואו להיות השינוי".
תחומי העיסוק
צור קשר
לקוחות
עמיתות
ד"ר מיכל סחף
נשים ומדעים מדויקים
ד"ר מיכל סחף היא דוקטור לפיזיקה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, גבעת רם. היא מנהלת אקדמית בתכנית אודיסאה ובתכנית מצוינות למדע בירושלים. יזמית וחובבת דבורים.
בת שבע מולה
ניהול פרויקטים וקידום מדיניות
בת שבע מולה רב סרן במיל'. מנהלת פרויקטים בחברת סייבר ואבטחת מידע. פעילה חברתית, התנדבה בכלא אופק ועבדה עם נוער יוצא אתיופיה. לשעבר יועצת פרלמנטרית, מקדמת מדיניות בסוגיות חברתיות.
דפנה פייזר
חינוך ומגדר
MA במגדר, אשת חינוך, מרצה ומדריכה הורים וצוותים חינוכיים בהורות וחינוך מודעי מגדר. מחברת הספר: "החיים הם לא ורוד וכחול - המדריך לחינוך והורות במועדות מגדרית"
נעמה שקד לוי
מייסדת פורצות תקרת זכוכית
נעמה שקד לוי (MA), יועצת ארגונית, מרצה ומנחת קבוצות, בעלת ניסיון אקדמי של למעלה מ 15 שנה בקידום שוויון מגדרי. פועלת בקידום יזמות נשים ברשויות מקומיות, בקהילות עסקים, קהילות נשות עסקים, ייעוץ וליווי עסקי.
סא"ל במיל' מיכל כרמל
ביטחון צבא ומגדר
סא"ל במיל', יוצאת 8200, בעלת 24 שנות ניסיון בתחומי סייבר ומודיעין. מיכל יזמה וקידמה קהילות ופעולות לקידום שוויון מגדרי בתחומי המודיעין, במהלך השירות הצבאי ומחוצה לו.
ד"ר עדי שפי
קולנוע ומגדר
ד”ר עדי שפי היא חוקרת קולנוע ותרבות חזותית. מחקרה מתמקד ביחסים בין קולנוע, טראומה ומגדר. שפי היא מרצה לקולנוע באוניברסיטה העברית ובמכללת ספיר ומשמשת כמנהלת תוכניות לימודים בבית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה.
לירז דורון
סוציולוגיה ומדע המדינה
לירז דורון היא הבעלים של קבוצת דורונס הדרכה, אימון וייעוץ. מעבירה סדנאות שונות בתחום הסוציולוגיה ומדע ההמדינה (הצבעות מסורתיות, בחירות ומגדר וכו') כמו כן מייעצת בתחום הניהול והמיתוג האישי לנשים.
מן התקשורת
אל תחכו לשש אחרי המלחמה הביאו מודעות מגדרית עכשיו
המלחמה הוכיחה לנו כי אסור לנו לחזור למציאות של סקסיזם, אפליה והיעדר קידום נשים - יש לזה תג מחיר גבוה מדי • איך אפשר לתקן את זה, למה דווקא עכשיו, ומדוע נראה כי הממונות לקידום שוויון מגדרי הן הצוהר לשינוי ולאימוץ מדיניות מודעת מגדר בארגונים
קרא עודמגדר בריא - עובדה
כשנוצרת דינמיקה קבוצתית שמושתתת על נורמות אלימות, אנחנו עשויים להבחין בהן ולחוש חמלה ואכפתיות • אבל כשהנורמה אלימה, נורות האזהרה לא נדלקות ועלול להיווצר עיוורון מוסרי לאלימות
קרא עודחיבוק לבנים, תת סיקור למתלוננת: ציון נכשל לתקשורת הישראלית בפרשת איה נאפה - מחקר
ביהמ"ש העליון בקפריסין קיבל השבוע את ערעורה של הצעירה הבריטית בפרשת איה נאפה. מחקר של שלוש נשות סגל במכללת ספיר שעקב אחרי המהדורות מצא כי ההגנה זכתה לנוכחות תקשורתית גבוהה ומוטה באופן משמעותי. התוצאות מחייבות את התקשורת בבדק בית
קרא עודמ"פרוצה" ל"אישה בזנות" - מגזין ליברל (ד"ר אודליה דיין-גבאי)
מחקר חדש עקב אחר ההתהוות ההיסטורית של החוק לאיסור צריכת זנות בישראל דרך השיח התקשורתי, ובוחן את הקשר שבין שינוי תודעה וקידום חקיקה. ספוילר: כשהתקשורת מניחה בצד את הצדדים הצהובים ומשנה את השפה – השינוי מתרחש
קרא עודד"ר אודליה דיין-גבאי מתראיינת בגל"צ בתכנית פ.א פגישה אישית עם טלי ליפקין שחק
טלי ליפקין שחק בתכניתה פ.א פגישה אישית בגל"צ, מראיינת את ד"ר אודליה דיין-גבאי אודות מחקריה האחרונים, אודות סוגית האלימות המינית ובנוגע לתפקידה של התקשורת בקידום השינוי (להאזנה 4:30)
קרא עודד״ר אודליה דיין-גבאי מרצה במחלקה לתקשורת במכללת ספיר מספקת הצצה לאיך חוקרים טקסט תקשורתי בעיניים ביקורתיות
איך נכון לתאר אמן מוזיקלי? שחקן וזמר? כששי גבסו היה ידוע רק כ"הגורילה" בתכנית הזמר במסיכה, הוא זכה לשלל מחמאות ופרגונים מצוות השופטים אבל כשהוריד את המסיכה, מילה אחת חזרה על עצמה: "חמוד". אני מאמינה שלאף אחד לא היתה כוונה להקטין אמן במה כה מוכשר אבל הבחירת מילה כמו "חמוד", שאינה רלוונטית להערכת יכולות המשחק והשירה של שי גבסו, יש מן ההקטנה. חשוב לזכור כי בבחירת המילים שלנו חבוי מסר, אם זה במודע או לא, המסר עדיין שם.
קרא עודגלובס: הרשעתו של אביעד משה היא רק אשליה שמתרחש כאן שינוי
אל תתנו להרשעתו של אביעד משה בניסיון הרצח של שירה איסקוב לסמא את עיניכם • אין כאן שום שינוי, למשטרה ולרווחה עדיין אין באמת כלים לעצור את אביעד משה הבא
קרא עודפרשת שי אביטל: לא רק המשטרה עושה הנחת סלב - גם התקשורת
במרוץ בין הערוצים והקלקות על כתבות, חשוב לזכור כי לעיתונות יש יכולת אמיתית לייצר שינוי בנורמות חברתיות, להאיר כשלים ולדרוש תיקון, להביא לכך שהסוגיה החברתית הכל-כך כואבת של אלימות מגדרית תהיה בראש סדר העדיפויות - אבל מהסיבות הנכונות, ללא קשר למספר העוקבים של המתלוננת
קרא עודניסיון ההתאבדות של משי-זהב: כשהתקשורת הופכת את התוקף לקורבן
המקרה של יהודה משי-זהב מוכיח כי התקשורת לא זנחה את אופני הסיקור הישנים שלה - והיא דואגת לספר לנו מי הקורבן האמיתי • ספוילר: לא מדובר במי שהתלוננו נגדו על אלימות מינית
קרא עודהסיקור התקשורתי על פרשת לאור
היחס לפרשת לאור מעיד שהתקשורת הישראלית הממוסדת שוכחת את השיעורים של MeToo
קרא עודיום האישה הבינלאומי: לא הזמן לספור הישגים אלא לנוע באי-נחת בכיסא
על שערי העיתונים מוצגות נשים חזקות, וכולנו מונים הצלחות • אבל יום האישה הוא תזכורת למאבק היומיומי לקידום שוויון מגדרי • על כן זה הזמן לדבר על המאבק החשוב בתופעת האלימות כלפי נשים ועל היותה של התקשורת שחקן מרכזי בשינוי מציאות חייהן של אלפים
קרא עודהאונס באילת: רק אל תקראו לזה טרגדיה
אז תקראו לזה תרבות אונס ותקראו לזה טרור מגדרי, אבל אל תקראו לזה טרגדיה יוצאת דופן, אל תשלו את עצמכם שזה מקרה יחיד שונה ויוצא דופן • זה פשוט חלק מהרצף הרע שאנחנו מאפשרים
קרא עודזו לא הבעיה שלי, זה "שלהם": איך המסגור התקשורתי מעצב את יחסינו למחאות
למה, בניגוד למחאות בארה"ב בעקבות הריגתו של ג'ורג' פלויד, המחאה בארץ "לא עברה מסך", ואיך התקשורת הישראלית מצליחה לעצב את הנרטיב אחרת כאשר המאבק הוא סביב אותה תופעה בדיוק?
קרא עודאנחנו עוברות טרור מגדרי, ולאף אחד לא אכפת
הרצח של מיכל סלה הצליח להרעיד רבים בציבור הישראלי • גם נשים שכלל לא הכירו אותה, מרגישות את הכאב • כולן מדברות על זה, וכולן רוצות בסיומה של האלימות • סולידריות נשית היא כוח עצום, אם רק ניטול קורה מעינינו ונבין שמדובר במאבק על החיים עצמם
קרא עודהכאב לא עובר מסך
הלהבות מצטלמות מעולה והתקשורת שוב מצמצמת מחאה ועוול לרשימת מצאי של נזקים
קרא עודקשה לזונות? שילכו לפסיכולוגים
היה אפשר לצפות שבכנס שנערך בלשכת עורכי הדין בתל אביב שנשא את הכותרת "ישראל בדרך להפללת הלקוח", יתקיים דיון מעמיק בנושא הנפיץ. מאכזב לגלות שבורות וסטריאוטיפים לגבי נשים בזנות, מצויים גם בקרב מומחים בנושא ומקבלי החלטות בישראל
קרא עודמאמרים אקדמיים
דיין-גבאי, א' (2020). 'איזה מין נשיא' - פרשת משה קצב כנקודת מפנה בשיח התקשורת על עבירות מין בישראל. מסגרות מדיה, 19. 70-43.
בן-עטר, א' דיין-גבאי, א' יונס-אהרוני, ג' (2021). "הם משלנו" - סיקור תקשורתי דינמי של אונס קבוצתי: מקרה איה נאפה. קשר, 57. 30-8.
זנות כזירה של אלימות: נקודת המבט של התקשורת
תקציר המחקר מבקש לבחון כיצד התקשורת הישראלית מסגרה את תופעת הזנות כזירה של אלימות וניצול ב-11 השנים שקדמו לחקיקת החוק לאיסור צריכת זנות (2018-2008), בהסתמך על ניתוח ביקורתי ונרטיבי של 1,308 פריטים עיתונאיים שנדלו משלושה אתרי חדשות: הארץ, וואלה ו-ynet. המחקר נשען על גישת ניתוח שיח ביקורתי (Critical Discourse Analysis - CDA) וחקר נרטיבי, כדי לחשוף את המשמעויות הגלויות והסמויות של הטקסט העיתונאי ולהתחקות אחר עיצובם של נרטיבים ונורמות תרבותיים. הניתוח שואב מתפיסה פמיניסטית ביקורתית, הרואה בכל מחקר יצירה מובנית חברתית, תלוית הקשר ויחסי כוח. הדבר נכון במיוחד במחקר מסוג זה, העוסק בתופעת הזנות, שההטיה המגדרית הברורה שלה מחייבת אותנו להתבונן גם בהקשר החברתי של חוסר השוויון בין המינים. מחקר זה מצא נרטיבים תקשורתיים שמתארים את הזנות כזירה של אלימות באמצעות שימוש במונחים שמקשרים בין תופעת הזנות ובין אלימות, ניצול וכפייה, ובד בבד לשיח בעל מאפיינים של הסברה וחינוך שמטרתו לנפץ מיתוסים תרבותיים.
כנסים
קהילת "אוריינות תקשורת ומדיה" באגודה הישראלית לתקשורת וצוות החשיבה "אוריינות מדיה" של מכון מופת מזמינים אותך למפגש למידה "הפיל שבחדר" (metoo) כבר מזמן מתגלגל בראש חוצות ברשתות החברתיות ובמדיה. מה ההשלכות של הסיקור על בני נוער? האם וכיצד אנשי ונשות חינוך מתווכים את הסיקור גורמיו והשפעותיו? על כל אלה ועוד נלמד ונדבר במפגש. ההשתתפות-למטה
הצטרפו אלינו
לוח שנה מודע מגדר וגיוון חברתי
רוצה לדעת על ימים מיוחדים בשנה דרכם ניתן לקדם גיוון חברתי ושוויון מגדרי?
רוצה לקבל רעיונות וכלים מה לעשות בימים הללו?
רוצה להעביר מסר ברור של הכלה, שוויון וגיוון לאורך כל השנה
ולא רק ביום האישה או חודש הגאווה?
זה לוח השנה שלכן.ם
- ציון ימים מעניינים ורלוונטיים על לוח השנה שמכלילים קבוצות מגוונות באוכלוסייה.
- יחד עם טיפים יצירתיים מה ניתן לעשות בכל יום כזה. תמצאו שם גם חיבורים ליוצרות, יזמיות ונשים נוספות שעושות טוב בתחום.
- מעמד עץ מהודר
- 12 כרטיסיות מעוצבות (חודש ספטמבר 2023 עד אוגוסט 2024)
- מגיע באריזה עם הרבה שיק
אתן.ם צריכות.ים את לוח השנה הזה על השולחן שלך
פנו אלינו ולוח השנה יגיע אליכם.ן.
או שאפשר גם לאסוף (גן יבנה, ירושלים, באר שבע, נס ציונה).
רכישה באמצע השנה, החל מנובמבר - תשלום יחסי על החודשים שנותרו.
פנו אלינו לפרטים.
ושתהיה לכולנו שנה שווה ומגוונת.
המרכז הישראלי לייעוץ מגדרי ומגוון חברתי.
ליצור אדוות של שינוי.
